האם מותר להוציא חפץ ממכונית בשבת באמצעות גוי?
פינה הלכתית מאת הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא בברוקלין וראש בית ההוראה ארזי הלבנון • האם מותר להוציא חפץ בשבת מרכב, באמצעות גוי?
י"ג חשון התשפ"ו (4.11.2025)
שאלה מצויה: אורח שהגיע למקום מסוים ביום שבת ושכח במכוניתו חפץ הנצרך לו לשבת, האם רשאי לבקש מנכרי לפתוח את דלת המכונית ולהביא לו את הדבר.
נראה להתיר, והואיל ואין כאן אלא פסיק רישא בדבר שאינו מתכוין, רבים מן הפוסקים התירו אמירה לנכרי במקרים אלו. עיקרון זה נלמד מדברי הרמ״א (אורח חיים סימן רנג סעיף ה), שכתב שמותר להושיב קדירות שנתקררו סמוך לתנור בבית החורף, ולאחר מכן לומר לשפחה להבעיר את התנור כדי לחמם את הבית. מתוך כך תתחמם הקדירה. אף על פי שחימום התבשיל הוא תוצאה ודאית, אין הכוונה לחמם את התבשיל אלא את הבית.
ובמצב כזה, מאחר שהמטרה של הנכרי היא מותרת, והפעולה האסורה נעשית כפסיק רישא בעל כרחו, הדבר מותר. המשנה ברורה (שם ס״ק צט) ביאר יסוד זה.
וכן מצאנו ברמ״א (סימן שלז סעיף ב) לענין כיבוד רצפת הבית. לישראל אסור לכבד את הבית משום שיש בכך חשש השוואת גומות, אך על ידי נכרי הדבר מותר, מפני שאין כוונתו להשוות את הגומות אלא לנקות בלבד. נמצא שמלאכה הנעשית כפסיק רישא ללא כוונה, כאשר נעשית על ידי נכרי, יש לה מקום להיתר.
ולפי זה, גם במקרה שלפנינו, מטרת הנכרי היא לפתוח את הדלת ולהוציא את החפץ הנצרך. אף שעל ידי הפתיחה מופעלות מערכות חשמל ברכב, אין זו מטרתו ולא מהות הבקשה, אלא תוצאה נלווית בלבד. נמצא שהמלאכה האסורה אינה חלק מן הכוונה, אלא פסיק רישא בדבר שאינו מתכוין, ובאמירה לנכרי הקלו הפוסקים.
עם זאת, יש להדגיש תנאי יסודי:
האדם המבקש מן הנכרי אינו רשאי לומר לו לעשות פעולה שהיא עצמה מלאכה אסורה, כגון לומר לו “תדליק” או “תכבוי”. עליו לומר בקשה העוסקת במעשה המותר מצד עצמו, כגון “תפתח את הדלת” או “תביא לי את החפץ”. באופן זה הכוונה נשארת במעשה המותר, והתוצאה הנלווית אינה חלק ממטרת הפעולה.
לסיכום: כאשר אדם שכח במכוניתו חפץ הנצרך לו בשבת, רשאי לבקש מן הנכרי שיפתח את דלת הרכב ויביא לו את החפץ, אף שמעשה זה גורר עמו הפעלת חשמל. זהו פסיק רישא בדבר שאינו מתכוין באמירה לנכרי, ומכוח דברי הרמ״א ופירושי הפוסקים, הדבר מותר.
