בכל שנה הם עומדים שם, מול הקברים ומול המשפחות הדואבות ומנהלים את האזכרות. העינים מלאות בדמעות אבל הם צריכים לשאת קולם ולנהל את האירוע המורכב והקשה הזה.
החזנים הצבאיים שליבם שותת דם, עיניהם מצטעפות והם נושאים את תפילת 'קל מלא רחמים'. השנה זה לא יקרה בגלל מגבלות 'קורונה'.
החזן הצבאי יחיאל יוסקוביץ בראיון ליקי אדמקר ודודי שוומנפלד ב'ישר ולעניין': "קשה מאוד שאנחנו לא נותנים השנה את החלק שלנו למשפחות. אנחנו יודעים כמה הם צריכים את זה. חזן צבאי זה לא רק ה'אל מלא רחמים' בטקס – זה הרבה מעבר לזה. הסבא של אשתי הוא גם נפל במלחמת יום הכיפורים כשבא לעזור לחייל ובעצמו נפגש. אני מקושר באמת למשפחות שלא זזות בלעדיי לאזכרות".