משה לוי חי בין המילואים בשורה, לבין עולם הטיפול בילדים – כמנתח התנהגות ורכז בגני תקשורת באשדוד, שמטפל בילדים על הרצף האוטיסטי. מאז ה-7 באוקטובר השתנו חייו מן הקצה אל הקצה- כתושב מושב "שובה" בעוטף עזה, נאלץ להתפנות יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם. בחודשים האחרונים הוא עושה מילואים במחנה שורה – ברבנות הצבאית ועוסק בהכנת חללי צה"ל לקבורה.
סיפורו ממחיש את המתח שבין חיים למוות: מצד אחד עבודתו המסורה עם ילדים שמייצרת חיים ותקווה; ומצד שני ההתמודדות עם אובדן ומוות. למרות הקושי, הוא ממשיך להגיע לגנים בין משמרות המילואים. גם בתקופת הפינוי המשיך בעבודתו תוך שהוא נע בין אשדוד לערבה, שם שהה כמפונה. אשמח להציע ראיון עם משה, שיספר את סיפורו האישי מעורר ההשראה על ההתמודדות עם שני העולמות השונים, וכיצד המלחמה משפיעה על עבודתו כמטפל מול ילדים החווים את אותה הטראומה. הוא שוחח עם שיפי גרימברג חריטן.
האזינו: