שליחות בחדרי הלידה של שיבא: המיילדת בתיה ענדען משתפת במסע האישי וברגעים המרגשים בעולם
מה הביא אותך לבחור במקצוע המיילדות?
עשיתי מסלול חרדי קלאסי: למדתי הוראה בסמינר של בית יעקב, עבדתי כמורה 7 שנים, נהניתי אבל תמיד תמיד ידעתי שאני רוצה להיות אחות ורוצה להיות מיילדת.
הרצון הזה נטבע כנראה עם השם שלי:" מרים בתיה" שאם נסתכל בפרשת שמות שתיהן גם מרים וגם בתיה עסקו בטיפול באם, בתינוק וביולדת……
הרצון שלי לטפל ולסייע לאחרים התחזק עם השנים, כתלמידת סמינר נקלעתי לפיגוע הרצחני באָזוֹר. נהג הטנדר בו נסעתי, יצא לעזור כי חשב שזו תאונת דרכים, ואנחנו, הבנות, פשוט צפינו בזירה הקשה. אני זוכרת שהרגשתי נורא שאני לא יכולה להגיש עזרה וכל השנים שאלתי את עצמי שוב ושוב איך זה שעדיין לא הלכתי ללמוד סיעוד. גם כמורה נבחרתי ללוות תלמידה אונקולוגית בביתה מה שחיזק בי את חשיבות התמיכה הרגשית מעבר לנתינה הפיזית למטופל.
כשהייתי בכיתה י"ב, היתה סערה סביב ההחלטה של הסמינרים להוסיף מסלולי לימוד מעבר למסלול ההוראה שהיה המסלול הכמעט בלעדי שהיה מקובל עד אז.
העליתי בפני הורי שיחי' את הרעיון של לפנות ללימודי סיעוד. אבל אבא שלי אמר לי אז:" נישט ביי מיין שטוב, נאר נאך די חתונה" (לא עכשיו רק אחרי החתונה) וכמובן שהם הבטיחו לעזור אם אצטרך…
בשלב מסוים, לאחר סיטואציה אישית ספציפית, החלטתי שהגיע הזמן ואני רוצה להירשם ללימודים. התייעצנו וקיבלנו ברכה מהאדמו"ר ויצאתי לדרך. מאז, ב"ה, אני מרגישה שהקב"ה מוביל אותי למקום המדויק לי ביותר ואני חשה סיפוק עצום יומיום.
ספרי לנו על היומיום הזה בבית החולים.
וואו. להיות בתפקיד של מיילדת זה לזכות להיות שם ברגעים הגדולים, הנעלים והמרגשים של החיים. זה לראות בחוש את הכח של התפילות, את הערך של כל מילה טובה, של האמונה.
לדוגמה, השבוע ליוויתי אישה יקרה שהיתה בסיטואציה מורכבת מאד וחששה מניתוח. היה שם כאב גדול ובכי. אמרתי לה: "את עשית כל מה שאת יכולה, מה שצריך לקרות יקרה, בואי נחשוב ביחד שמה שקורה, זה לטובתך" ב"ה הדברים הסתדרו ולמרות שהאישה איננה דתיה, היא אמרה לי לאחר הלידה הרגילה: "את נתת לי את האפשרות להאמין"…… אין תחושת סיפוק גדולה מזו, לחזור הביתה ולהרגיש שהייתי שם במקום הנכון, עם המילים הנכונות עבור מי שהיה זקוק לכך.
בנוסף, כל העבודה הזו היא נתינה אחת גדולה. להצליח להכניס עירוי בעדינות ובניסיון הראשון וכך למנוע סבל וכאב מיותרים, לעזור לתהליכים להתקדם, לתמוך ולסייע ברגעים מורכבים וכן הלאה, זוהי עבודת קודש ממש.
למה בחרת להיות מיילדת דווקא בשיבא?
שיבא תמיד נתפס בעיני כבית חולים גדול מקצועי ברמה בין לאומית, אפילו לא העזתי לחלום שיש לי אופציה להשתלב בו.
לפני שהתחלתי לעבוד כאן, שוחחתי גם עם הרה"ג ר' צבי פורת שליט"א שהינו רב ויועץ הלכתי בשיבא, שאמר כי הוא רואה חשיבות רבה בהתאמה הלכתית מלאה עבור אחיות/מיילדות שומרות תורה ומצוות, בדיוק כפי שבשיבא הותאמו התנאים ליולדות החרדיות.
הגיבוי והתמיכה שלו תוך קשר צמוד לגדולי הרבנים לצד השילוב הזה של לעבוד בבית חולים שהוא בטופ, ולהיות בתפקיד כזה בתור שומרת תורה ומצוות, הוא מיוחד וזה מה שאפשר לי להבין בעצם שאפשר לעבוד עם הרופאים הטובים ביותר, עם הרפואה המתקדמת בעולם, מבלי להתפשר על האמונה והערכים שלי.
אני יודעת שנשים רבות מגיעות בשל המקצועיות של בית החולים ולא מצפות לפגוש מיילדת חרדית, אך שמחות לראות אותי, כמו גם אחיות חרדיות נוספות. כמו אותה אישה מיוחדת שהגיעה ללידה שקטה מרחוק ובסיום משמרת נפרדה ממני במילים: "אם כל הלימודים שלך היו רק בשביל ללוות אותי כאן בשיבא, אז היה שווה"…
איך זה להיות חרדית בבית חולים ציבורי גדול שכזה?
קודם כל ברור לי שהקב"ה הוא שהוביל אותי לכאן. בנוסף, אין ספק שלהיות מיילדת בבית חולים שנמצא בעשרת בתי החולים הטובים בעולם זה מחייב אבל גם תורם לי רבות בהיבט המקצועי.
אני נפגשת במספר נשים ויולדות מהמגזר החרדי גבוה במיוחד, וכן בעובדים רבים במחלקות השונות שגם הם חרדים. יום יום אני רואה קבוצות של יולדות חרדיות מפטפטות יחד, תור ארוך ליד עמדת המהדרין בחדר האוכל, ואפילו ישנה מלוות שירות זמינה – הגב' קרישבסקי שהנשים והיולדות פונות אליה ומקבלות את עזרתה בכל עניין וצורך. בהחלט ניתן לומר ששיבא הינו בית חולים של כלל הציבורים בישראל, כולל הציבור החרדי.
בנוסף, סביבת העבודה כאן – צוות חדר הלידה מתנהל בצורה איכותית כל כך, שילוב מדהים של מקצועיות בלתי מתפשרת לצד יחסים מכובדים, רגישים, מפרגנים ומאפשרים גם לנו הצוות, גם ליולדות וגם למלווים.
ועוד משהו קטן, מי שרוצה לקבל מידע מקצועי לקראת לידה, מוזמנת ליהנות מהקורסים המרוכזים שמתקיימים כאן בשיבא, פרטים על הקורס הקרוב ניתן לקבל אצל המתאמת, הגב' קרישבסקי במספר טלפון: 052-666-7991. שיהיה במזל טוב!