מצד אחד – אנחנו יודעים מה הערך של מצות פדיון שבויים. אומר הרב סיני חז"ל אומרים במסכת ב"ב דף ח, פדיון שבויים, מצוה רבה היא. והתוספות שם כותבים שזה פשוט, שמותר למכור ספר תורה בשביל מצות פדיון שבויים. והרמב"ם כותב אין לך מצוה גדולה כמו פדיון שבויים. מעבר לזה שיש לנו גם ציווי "לא תעמוד על דם רעך". חייבים לעשות כל מה שאפשר, להציל את מי שנמצא בצרה.
מצד שני, כמו שהזכרת, יש לנו משנה בגיטין דף מה: אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם. אסור לפדות שבויים יותר מהשווי הרגיל, מה שמקובל לשלם על שבויים, מפני תיקון העולם. אם הם יודעים שאנחנו מוכנים לשלם מחירים כבדים, אז זה יעודד אותם לקחת עוד שבויים.
לכן אסור לפדות שבויים יותר מכדי דמיהם. כך פוסקים הרמב"ם ומרן השו"ע ביו"ד סימן רנב ס"ד. לכאורה, גם כאשר משחררים מחבלים, בטח בכמות גדולה ומשמעותית, זה נותן פתח, זה מעורר מוטיבציה לעוד חטיפות ח"ו.
אבל – שימו לב, מה שכותבים התוספות בגיטין דף נח: כשיש סכנת נפשות, פודים את השבויים גם ביותר מכדי דמיהם. הכלל הזה לא נאמר כשהשבויים נמצאים בסכנה ממשית. כי אין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. והסכימו לזה כמה ראשונים.
במיוחד שהמחבלים הארורים האלו, עושים מה שהם יכולים להשמיד להרוג ולאבד, חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה. הם לא צריכים עידוד בענין הזה. לכן אם מתברר על ידי כוחות הביטחון, שהחטופים בסכנת נפשות ממש, מותר לפדות אותם גם ביותר מכדי דמיהם.
האזינו:
צילום: זאבי גרין