פנחסי בר און, כיום קבלן בנייה ושיפוצים, היה נער בן 15 בזמן הגירוש. הוא נולד וגדל באלקנה, במשפחה דתית לאומית עם עוד שבעה אחים. בחודשים שלפני הגירוש השתתף בהפגנות, תליית מודעות וחסימת כבישים, “מה שגרר הרחקה שלי מהישיבה התיכונית בה למדתי״, הוא משתף.
“לאחר עזיבת הישיבה עברתי לגור במלון חוף דקלים יחד עם איתמר בן גביר, בנצי גופשטיין וחברים יקרים נוספים ושינינו את שמו ל״מעוז הים״. במלון הנטוש הקמנו נקודת ישוב חדשה שהביאה איתה מאבקים עם המשטרה, הצבא והערבים שגרו בכפר המואסי הצמוד. לאחר תקופה עמוסה באירועים ובפעילות גורשנו מהמלון ועברתי לישוב נצרים״.
פנחסי בר און שוחח עם יקי אדמקר וישראל כהן ב׳שמונה אפס אפס׳: ״כילד בן 14 עצרו אותי בכוח על שריפת צמיג בצד כביש צדדי. יש אוכלוסיה שמותר לה לחסום את איילון ונתב״ג ויש אוכלוסיה שלא ולא יעצרו אותם״.
האזינו:
Photo by Flash90.