בירושלים עוקבים בדאגה אחר מה שמסתמן כעליית מדרגה בקמפיין הדה-לגיטימציה שמנהלים גורמים בקהילה הארמנית נגד ישראל. גורמים המעורים ביחסי החוץ של הבירה מעריכים כי פרסום המאמר החריף השבוע במגזין EVN Report, המאשים את ישראל ב"דחיקה שיטתית" של נוצרים, אינו אירוע בודד אלא יריית הפתיחה של מהלך מתוכנן היטב.
על פי הערכות של גורמים מדיניים, העיתוי נבחר בקפידה כדי לייצר "פיגוע מדיני". מדובר בניצול תקופת חג המולד, שבה הרגישות הבינלאומית למצב הנוצרים בירושלים נמצאת בשיא, במקביל לכניסתו לתפקיד של השגריר האמריקאי החדש, מייק האקבי.
"יש כאן ניסיון שקוף לבצע 'אמבוש' לשגריר הנכנס", אומר גורם המעורה בפרטים. לדבריו, "מנסים להציג בפני האקבי, המוכר כתומך ישראל מובהק ובעל רגישות לנושאים נוצריים, מצג שווא של 'רדיפת כנסיות'. זאת באמצעות הצגת דרישות לגיטימיות לתשלום ארנונה וסכסוכי קרקע רגילים, חסרי כל בסיס פוליטי, כרדיפה דתית, במטרה לתקוע טריז בין הממשל האמריקאי לישראל כבר בצעדיו הראשונים".
במרכז המתקפה הנוכחית עומד המאמר במגזין הארמני תחת הכותרת "הארמנים בירושלים: מיעוט כבוש". הכותב מנסה לקשור בין החזרת חבל קרבאך לשליטת אזרבייג'ן, לאחר שהיה תחת שליטה בלתי חוקית של בדלנים ארמנים, לבין הנעשה בבירת ישראל. אלא שבדיקת העובדות מול המציאות בשטח חושפת תמונה שונה בתכלית.
במסגרת המאמר מובאים דבריו של ההיסטוריון ד"ר בדרוס דר-מטוסיאן מאוניברסיטת נברסקה, הטוען כי מלחמת העצמאות ב-1948 הביאה ל"השמדתן" של הקהילות הארמניות ביפו ובחיפה. בפועל, הנתונים הדמוגרפיים סותרים טענה זו וקהילות ארמניות המשיכו להתקיים בערים המעורבות ברצף מאז ועד היום. יצוין כי כיום מתגוררים בישראל אלפי ארמנים, החל מהקהילה הירושלמית הוותיקה ועד לעולים מברית המועצות לשעבר בעלי שורשים ארמניים בערים כדוגמת פתח תקווה וחיפה.
נקודה נוספת שהמאמר בוחר להתעלם ממנה היא הסיבה המרכזית לירידה הדמוגרפית הנוצרית באזור, שהיא הגירה של נוצרים משטחי הרשות הפלסטינית. בעוד המאמר מציין את הירידה במספרים מ-9,000 בתקופת המנדט לכ-1,000 כיום ביו"ש וירושלים המזרחית, נשמטת העובדה שהגורם המרכזי להגירה הוא החלת שלטון הרשות הפלסטינית שיצרה מתיחות דתית ופוליטית פנימית, ולא המדיניות הישראלית.
בלב הטענות עומד מתחם "גני הפרות" (Goveroun Bardez) ברובע הארמני. המגזין מהדהד את המסרים של ארגוני הלובי הארמני בארה"ב (ANCA), המציגים את המאבק על השטח כניסיון השתלטות ישראלי ואף כ"טיהור אתני".
למעשה, מדובר בסכסוך עסקי מורכב שיזמה הכנסייה עצמה. ביולי 2021 חתמה הפטריארכיה הארמנית על חוזה חכירה ל-99 שנים מול חברה יזמית (Xana Gardens Ltd) להקמת מלון יוקרה. רק בדיעבד, ולאחר שהופעלו לחצים כבדים מצד גורמים ברשות הפלסטינית ובירדן נגד העסקה, ניסתה הפטריארכיה לחזור בה ושלחה הודעת ביטול חד-צדדית. הנושא מתברר כעת בערכאות המשפטיות ורחוק מלהיות "פעולת כיבוש" יזומה של המדינה.
חזית נוספת שנפתחה היא סוגיית המיסים. על פי הדיווחים, הפטריארך הארמני פנה לאחרונה לשגריר האמריקאי, מייק האקבי, והתלונן בפניו על מה שכינה "הסלמת הרדיפות" מצד עיריית ירושלים הדורשת תשלומי ארנונה.
גורמים המעורים בפרטים מבהירים כי אין מדובר בשינוי מדיניות או בפגיעה בחופש הפולחן. עיריית ירושלים מעניקה פטור מלא מארנונה לבתי תפילה, אך דורשת תשלום עבור נכסים מסחריים המניבים רווחים כגון בתי מלון, חנויות ומבני עסקים בבעלות כנסייתית. הדרישה הנוכחית מתייחסת לחובות עבר שנצברו מאז 1994 בגין נכסים אלו בלבד, כחלק מאכיפה שוויונית החלה על כל גוף עסקי בעיר.
קשה לנתק את המתקפה הנוכחית מההקשר הגיאופוליטי הרחב. על רקע הברית האסטרטגית בין ישראל לאזרבייג'ן, יריבתה של ארמניה, נראה כי גורמים בפזורה הארמנית מנסים למנף את המתיחות המקומית כדי לפגוע בתדמיתה של ישראל בזירה הבינלאומית. בירושלים דוחים את הטענות מכל וכל, ומדגישים כי חופש הפולחן והקניין נשמרים לכל העדות בעיר ללא הבדל.