אילנית סוויסה, תושבת כפר עזה, חזרה בריאיון לרדיו 'קול ברמה' על הרגעים המחרידים שעברה עם פרוץ המתקפה בשבת השבעה באוקטובר. סוויסה תיארה כיצד השקט המוות סביבם גרם לה לחשוב שהגורל כבר נחתם. "אנשים בבתים מסביבנו לא הגיבו, כי הם כבר היו מתים", סיפרה בקול שבור. "כשהשכן שלנו, דודו סעדה, פנה אלי באמצע השבת, הבנתי שהמצב ממש קשה. הייתי בטוחה שכל המדינה נכבשה ושאנחנו הולכים למות."
בזמן שהמציאות סביבם קרסה, התחושה בכפר עזה הייתה של אובדן מוחלט. "אפילו לא ידענו שהדלת של הממד לא נעולה ושצריך להחזיק את הידית," סיפרה סוויסה, כשהיא מתארת את הייאוש שהשתלט עליהם בשעות הארוכות שבהן ישבו בממד תחת אש.
רגעי הפרידה מהמשפחה היו אחד הרגעים הקשים ביותר בסיפור שלה. "נפרדתי מאמא שלי בטלפון", שיתפה אילנית. "עם הבת שלי, רננה, ישבתי ושרתי לה פיוטים שאני שרה לה לפני השינה. אמרתי לה תודה על השנים שהיא האירה לי את העולם. נפרדתי מכולם, לא האמנתי שנצא מזה בחיים."
באותן שעות נואשות, היא ודודו סעדה, השכן שלה, ניסו לשמור על רוח אופטימית, ובתוך כך קראו פרקי תהילים ששלח להם סעדה. "ישבנו שם, בתוך הממ"ד, וקיווינו לטוב. רק בלילה הגיעו להוציא אותנו", סיפרה.
האזינו:
כפר עזה | צילום: אדי ישראל, פלאש 90