יצחק (איצ'ה), בן בן-ציון ויוכבד, נולד ביום כ"ב בתשרי תשי"א (3.10.1950) ברחובות. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר של החינוך העצמאי ברחובות. אחרי-כן למד במשך חמש שנים בישיבת "הישוב החדש" בתל אביב ולאחר מכך בישיבת כרם ביבנה.
במלחמת יום הכיפורים השתתף יצחק בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), ליד נפח, נפגע הטנק של איצ'ה באש נ"ט והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות. השאיר אחריו הורים ואחים. ובני משפחה שלא שוכחים לרגע את זכרו של יצחק ונציחים אותו בדרכים יהודיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "יצחק הי"ד שירת ביחידת שריון והיה בין החיילים האהובים ביותר, בשל תכונותיו הטובות, אשר הבולטות שבהן היו אהבת הזולת ועזרה לחברים. המילים "והגית בו יומם ולילה" קבלו אצלו משמעות מעשית, בהיותו קובע עתים לתורה אף בשרתו ביחידה. היה בעל אופי שקט ונוח ומעולם לא השמיע טרוניות או התווכח עם חבריו. השכנת שלום בין אדם לחברו הייתה רק אחת מהמצוות, אשר ליוו את דרכו ביחידה".
עו"ד שלמה מליק אחיו של רב"ט יצחק מליק בראיון ליקי אדמקר ודודי שוומנפלד ב'ישר ולעניין': "יום הזיכרון שלי הוא היארצייט, ביום הזה הלב שלי עם כל עם ישראל והזיכרון שלי הוא שיזכרו שהחיילים נפלו על כך שתהיה כאן מדינה יהודית.
אחי יצחק יצא לקרב ביום כיפור ואת ההודעה על נפילתו קיבלנו ביום ההולדת ה23 שלו.
אבי היה יצוק מפלדה, הוא לא דיבר על בניו שנרצחו בשואה ולא על יצחק. הוא היה איש של אמונה".
צילום: Yossi Zamir / Flash90