תמונת מצב מזעזעת: "אמא שלי חלתה בקורונה אבל נפטרה מבדידות"

נחמן לנגר שאמו נפטרה בביה״ח ב׳המהדורה המרכזית׳: ״אמא שלי חלתה בקורונה אבל נפטרה מבדידות ועוגמת נפש. היא הוטסה מאוקראינה בטיסה מיוחדת ופרטית והוצרכה להמתין כ-8 שעות במיון ללא טיפול רפואי. האחיות והרופאים קורסים. משרד הבריאות נתן הנחיות קשות ובלתי הגיוניות בנוגע לליווי לחולי קורונה״

פרופ׳ ארנון אפק משנה למנכ״ל ביה״ח שיבא ב׳המהדורה המרכזית׳: ״רואים חשיבות גדולה בליווי של המשפחות לחולי קורונה. יש מתנדבים שנמצאים במחלקות עד שעות הערב המאוחרות. מאפשרים גם לקרובי משפחה לשהות לצד החולים כדי להעניק להם תחושת ביטחון וסיוע״

———–

תגובות בתי החולים:

בילינסון מטפל בחולי קורונה המועברים עי מד"א מכל רחבי הארץ. כל מחלקות הקורונה ממוקמות במתחם התת קרקעי למצבי חירום. הצוות הרפואי המטפל בחולים הוא גם הצוות שמכניס את המשפחות לביקור ומסייע בהתמגנות וליווי. בית החולים מסתייע במתנדבים, אך כידוע העומס במחלקות אלו הוא רב. עם זאת, קיימת רגישות של הצוות ובמידת האפשר, מאפשרים למבקרים להישאר זמן ממושך יותר מהמוגדר. רופא או עובדת סוציאלית מהצוות מעדכנים את המשפחה בכל יום על מצב המטופל ופעמים רבות הצוות מייצר שיחת וידאו / ווטסאפ או שיחה רגילה בין המשפחה עם החולה בימים הקרובים נתחיל לאפשר ביקור עם שהייה ארוכה יותר לבני משפחה שמעוניינים.

שערי צדק:

שערי צדק מאפשר ביקורי משפחות במחלקות הקורונה ומסייע רבות בתיאום וכניסת בני משפחה לביקור המטופלים. כבר מתחילת המגיפה הקמנו מטה משפחות הנמצא בקשר עם כל משפחה, מעדכן על מצב המטופל ומתאם ביקורים בתדירות של אחת ליום או יומיים. בנוסף במקרים של הידרדרות במצב המטופל, שערי צדק יוזם ביקורים של המשפחות מספר פעמים ביום. בנוסף הוקם מערך מתנדבים במוהה כבר 60 מתנדבים המסייעים בעבודת המחלקה. באשר לנוהל ביקורים במחלקות האחרות- מתאפשר מבקר אחד לכל מטופל וזאת במטרה למנוע התקהלויות ואפשרות להדבקות. אנו משתדלים לנהוג ברגישות רבה ובהסברה על מנת להקפיד על ההנחיות השומרות בראש ובראשונה על בריאות המטופלים, על הצוותים ועל המבקרים.

מרכז שניידר לרפואת ילדים מטפל בתינוקות, ילדים ובני נוער מכל רחבי הארץ, ביניהם ילדים רבים הסובלים ממחלות קשות ומורכבות. בימים אלה, על מנת לשמור על בריאותם של הילדים המטופלים, בני משפחתם וצוות עובדי בית החולים, לכל ילד מטופל מתאפשרת כניסה למלווה אחד בלבד.

הדסה עין כרם:

בבית החולים הדסה עין כרם היו הראשונים בארץ ובעולם להרים את הכפפה ולהבין שהמבקרים ליד מיטתם של החולים יכולים רק לסייע, הן בצרכים הפיזיים כמו הגשת משקה חם וסיוע בהאכלה, והן במובן הרגשי של הקשבה, שיחה, חיזוק במילים טובות ומתן התחושה שגם במחלקה הסגורה ולמרות הביגוד הממוגן והמאיים, יש מי שנוכח ורואה אותך, המטופל. כך היו בהדסה עין כרם הראשונים שאפשרו הכנסת מתנדבים למחלקות, שהם למעשה מחלימי קורונה אשר נמצאו עם רמת נוגדנים גבוהה – אשר נכנסים מדיי יום כשהם ממוגנים בהקפדה ומשמחים ועוזרים לחולים וגם לצוות. בהדסה היו הראשונים בארץ גם לאשר כניסת בני משפחה- שלא רק לצורך פרידה מחולה גוסס. ההבנה שבן משפחה חרד ודואג יכול לשהות לצד אהובו, להשגיח ולטפל, להעניק לאותו מטופל את מה שהוא אוהב לשמוע, לראות, לאכול, הייתה בהחלט הטריגר שאפשר לפתוח את האפשרות בפני המשפחות.